סטטוסים על לב שבור – מנסים לתקן

dimitriwittmann / Pixabay

פרידות הן דבר מורכב. מצד אחד, אם זה לא קורה, כנראה שזה לא נועד לקרות. מהצד השני, אתם צריכים להגיד שלום לאדם שהכי אהבתם במשך תקופה, האדם שהיה החבר הכי טוב שלכם וסיפרתם לו את כל הסודות הכי כמוסים שלכם. בפני בני זוג אנחנו נחשפים בצורה הכי מוחלטת שיש. משילים את כל המסכות ועומדים עירומים, פיזית ונפשית, כדי להרגיש את הקבלה וההכלה שרק בני זוג יכולים לתת. אז קשר שכזה, עם רמות אינטימיות שכאלה אי אפשר לסיים בלי לב שבור. כל אחד מתמודד עם זה אחרת, אבל אין ספק שכל קשר שמסתיים משאיר אחריו משקעים בדרך כזו או אחרת, כאשר אנשים שונים חווים את זה בדרכים אחרות.

לב שבור

סטטוסים על לב שבור – פרידות

שלבים בעיבוד תהליך הפרידה

הלם והכחשה

מאחר ופרידה היא תהליך של אובדן ואבל על הקשר שאיבדתם, דרכי ההתמודדות הן דומות גם כן. אחד השלבים שכמעט כולם עוברים בדרך – הכחשה. הרי זה לא באמת יכול לקרות, נכון? אין מצב שהקשר הזה נגמר באופן סופי. אז ממשיכים בחיים כרגיל ומתכחשים למציאות. לא מדברים על זה, לא מזכירים את זה – בתקווה שהפרידה הזו תיעלם מעצמה. למרות הרצון, דברים כאלו לא באמת קורים בחיים. הפרידה כאן, והיא כאן כדי להישאר. עשו לעצמכם טובה ותכירו בזה. ככל שתעשו את זה מהר יותר, תוכלו להתקדם מהר יותר עם החיים שלכם.

כעס

בשלב הכעס אתם כבר לא בטוחים על מי אתם כועסים יותר. האם עיקר הכעס הוא על בן הזוג שממנו נפרדתם? האם אתם בכלל מתמקדים בחלק שלכם בפרידה וכועסים על עצמכם על מה ששיתם או על החלק שלכם בתהליך? ואולי הכעס הוא לא ספציפי אלא כלפי העולם, הצורך להתחיל להכיר מישהו מחדש, לחשוף את עצמכם שוב ולקוות שהפעם זה דווקא יצליח? הכעס הוא רגש שיכול למלא את הלב והראש ולא לתת לשום דבר אחר להיכנס פנימה. אל תיפלו במלכודת הזו ונסו לתת לעצמכם מרווח נשימה להרגיש את הלב השבור שלכם. רק באמצעות הכרה בעוצמת הרגשות שלכם תוכלו להתחיל ולהתגבר.

מאבקים פנימיים 

אחרי שהכחשתם בהתחלה ובהמשך עברתם לכעס, כעת הגעתם לשלב של מאבקים פנימיים בין הראש ללב שלכם. בשכל אתם אולי מצליחים להבין למה אם לא מתאימים, מדוע הפרידה הייתה צעד נכון ושזה טוב לכם, אבל הלב שלכם אומר אחרת. הוא קורא לכם לתת לזה עוד הזדמנות, גורם לכם לפקפק בהחלטה שלכם ולהרגשה שאולי טעיתם. זוהי אחת ההזדמנויות בחיים בהן לא כדאי ללכת אחרי הלב. אם כבר החלטתם להיפרד, כנראה שזה פשוט לא מתאים ביניכם. נסו להקשיב לשכל בהזדמנות הזו ואולי תצליחו לקבל החלטה מושכלת ורגועה, למרות כל הרגשות שמסתובבים שם בפנים.

תחושות של עצב

אם בוחנים את תהליך הפרידה והלב השבור הנלווה אליו לאורך זמן, ניתן לראות כי גם אם האדם נמצא בהכחשה או בכעס, הוא עדיין עצוב מאוד. ההבנה כי משהו נגמר ולעולם לא יחזור יכולה להיות כל כך עצובה, עד כדי כך שהיא משתקת את האדם ולא מאפשרת לו להמשיך בפעילויות רגילות. לאחר שלבים בהם האדם מנסה להתנגד למציאות הפרידה, הלב השבור שלו גובר עליו והוא מרגיש את העצבות בכל נים ונים בגוף. לפעמים יש אנשים שזהו שלב חשוב בשבילם, בו הם מסוגלים להביע את רגשותיהם ולהתקדם, אך יש כאלו שמתבוססים בעצבות לאורך זמן ואינם מסוגלים להשתחרר מזיכרונות העבר.

השלמה עם המציאות

יכולה לקרות גם חודשים ארוכים ואולי אפילו שנים אחרי הפרידה. קודם כל מכחישים, כועסים, עצובים ואפילו נאבקים בעצמכם, אבל לאחר שעוברים את כל השלבים ישנה השלמה עם המציאות והבנה כי הקשר נגמר וככל הנראה גם לא יחזור. ההשלמה מאפשרת לתהליך הפרידה להפוך לסופי ולאחריה אפשר להרים את העיניים ולהסתכל קדימה אל עבר הקשר הבא. ההבנה כי הקשר נגמר באופן סופי מאפשרת להסתכל אחורה בחיוך, ללמוד לקחים מהפרידה, מדוע היא קרתה ומי היה אחראי על מה. כך אפשר להגיע אל הקשר הבא חכמים יותר ובעלי ניסיון שיוכל לסייע לכם לשמור על מערכת היחסים הקרובה אליה תיכנסו.

תרפיה בכתיבה – המנגנונים שמאחורי הסיפור

דרך החשיבה של המוח

המוח שלנו אוהב לקטלג סיפורים. אנחנו מתחברים לקונספט בו לכל משפט יש הקשר, בפסקאות אפשר לקרוא התחלה וסוף והכל מאורגן במבנה מסודר. כשמסתכלים על ילדים אפשר לראות עד כמה המוח שלנו נהנה מסיפורים. אפשר להגיד לילד לסדר את החדר שבעים פעמים ביום והוא עדיין שוכח את זה חמש דקות אחר כך, אבל את הסיפור של זהבה ושלושת הדובים הוא יכול לדקלם בעל פה ומתוך שינה. בעזרת הסדר הזה אפשר לזכור דברים, לאפשר למוח לעבד חוויות ולהבין את ההקשרים בהם הסיפור התרחש, ובעצם לעבד תהליכים שלמים דרך כתיבה בלבד.

מחקר מהפכני מטקסס

עלה הרצון לבחון כיצד סטטוסים על לב שבור וכתיבה בכלל, יכולים לשנות את התחושה של האדם כלפי המציאות, כלפי החוויות שעבר ואולי גם להשפיע על דרך ההתמודדות שלו. בניסוי לקחו החוקרים שתי קבוצות של אנשים וביקשו מהן לשבת ולכתוב. לאחת הקבוצות ניתנה יד חופשית לכתוב על דברים סביבם והקבוצה השנייה התבקשה לכתוב על חוויות קשות וטראומטיות שהם עברו. בתחילה, הקבוצה שכתבה על דברים סביבה הייתה מאושרת ונינוחה יותר, כאשר הקבוצה שנתבקשה לכתוב על טראומה חוותה מצוקה לנוכח הנסיבות. אך במעקב של שנה אחרי נדהמו החוקרים לגלות כי מערכת החיסון של הקבוצה השנייה הייתה חזקה יותר והמשתתפים בה חלו פחות מאלו של הקבוצה הראשונה. המסקנה הבלתי נמנעת הייתה כי "ניקוי" הגוף מהזיכרונות והטראומות על ידי כתיבה הוציאו מן הגוף את גורמי הסטרס וכך סייעו לאנשים לשמור על בריאותם בצורה טובה יותר מול אנשים שהדחיקו פנימה את אותן החוויות.

היתרונות שמאחורי הכתיבה

שחרור מתח

כולנו משאירים בפנים מתחים ולחצים מחיי היום-יום. אין זמן להתייחס לחוויות או זיכרונות לא נעימים ולכן מכניסים אותם פנימה, נושמים עמוק וממשיכים הלאה. המתח מצטבר בפנים ויכול לתת את אותותיו מבחינה בריאותית ונפשית. הכתיבה בעצם משחררת את הסכר שנוצר ומאפשרת לרגשות לצאת החוצה. גל המתח העצום שהצטבר בפנים מקבל אפיק לצאת אליו, וכך יכול האדם לחוש הקלה מיידית לאחר הכתיבה.

התמודדות משמעותית

התגובה הראשונית שלנו לאירועים לא נעימים או לטראומה היא על ידי רגשות. רוב האנשים יחוו מצוקה, אחרים ידחיקו, וכמעט כולם לא ירצו להתעסק עם פקעת הרגשות המורכבת שנוצרת במצב שכזה. על ידי כתיבה, אפשר לארגן את אותם הרגשות בצורה טובה יותר לסיפור ברור. כך יכול האדם לקרוא את מה שעבר עליו, לתת סדר לסיפור ולהבין דברים שהיו קשים להבנה תוך כדי הסיטואציה. פעולה שכזו מאפשרת התמודדות נכונה יותר עם הרגשות הללו ובעצם מקלה על האדם. הפתיחה של סיטואציות כאלו אינה פשוטה, אך לפעמים ההתמודדות דרך הדף והעט ולא באמצעות דיבור והעלאה של הדברים בקול, יכולה להיות משמעותית ונוחה יותר.

 

Be the first to comment

Leave a comment

Your email address will not be published.


*